Queers & Peers - גרסת האינטרנט של בלוג המאמרים המקצועיים

7 - לחצות את הקוים

חברות וחברים יקרים,

החגים חלפו עברו ו"אחרי-החגים" הידוע כבר כאן איתנו.. גלעד שליט חזר הביתה והנשימה של כולנו, כך נדמה, הפכה למעט קלה יותר. אפשר ליהנות מימי השמש הסתוויים והנעימים, ללגום בנינוחות את הקפה או החליטה החביבים עלינו בשעת בין הערביים, ובין לגימה ללגימה, אפשר גם להתעדכן ולקרוא אודות מאמרה החדש של מלני סושט. סושט, אנליטיקאית רגישה וחכמה כותבת על טיפול ממושך שלה עם בחור טרנסג'נדר ומתארת את התהליכים שעברו המטופל והיא לאורך דרכם המשותפת. אך לפני שנפנה לתאר בקצרה את המאמר, נספר לכם על כמה פעילויות, יוזמות ואירועים חדשים שהולכים וקרבים.

קבוצות, הרצאות וימי עיון 

מתחילים בנובמבר! קבוצה טיפולית לגייז בהנחיית ד"ר עופר מאורר

בתחילת נובמבר הקרוב אתחיל להנחות קבוצה טיפולית לגייז בגילאי 20-35. במידה ומישהו ממטופליכם או מכריכם עשוי להפיק תועלת מעבודה קבוצתית כמרכיב טיפולי משלים לטיפול הפרטני או כטיפול המרכזי, אשמח אם תיידעו אותם לגבי הקבוצה או לחילופין - אתם מוזמנים להתייעץ איתי בנוגע להתאמת המטופל לקבוצה (הטלפון הנייד שלי 0523-676215).

הקבוצה צפויה להיות מובנית-למחצה, בהתאם לגישת הסכמה תרפיה לטיפול קבוצתי, גישה אותה למדתי עם ג'ואן פארל ואיידה שו, מחלוצות הטיפול הקבוצתי בגישת הסכמה תרפיה. דגש מיוחד יינתן בקבוצה להיכרות עם סכמות בלתי אדפטיביות אשר כל אחד מהמשתתפים נושא איתו ולשינויין. סכמה שלילית, בהתאם למודל של ג'פרי יאנג, היא מעין "שיעור" כואב שלמדנו בחיינו המוקדמים בנוגע לעצמנו, בנוגע לעולם שסביבנו או בנוגע לאנשים אחרים, שיעור אשר ממשיך ומלווה אותנו מאז ועד היום. באופן טבעי, אנחנו נוטים להתייחס אל השיעור הישן אשר למדנו כאל "אמת לאמיתה", וככזה, השיעור הזה ממשיך ומכוון את התנהלותנו היומיומית ואת יחסינו עם האחרים.

הקבוצה החדשה, שתהיה מצומצמת משתתפים, בטוחה ואינטימית, המשתתפים ילמדו להכיר את הסכמות שמפעילות אותם וחשוב מכך, נעזר במגוון של כלים פסיכודינמיים, קוגניטיביים-התנהגותיים וחוייתיים בכדי לחולל שינוי עמוק באותן סכמות אשר מפריעות לממש את מלוא הפוטנציאל ביחסי אהבה, בעבודה ובכלל.

הקבוצה מיועדת כאמור להומואים אשר מעוניינים להתמודד ולפתור קשיים הקשורים למציאת זוגיות או לשמירתה, יחסים בינאישיים, דיכאון, חרדה חברתית, התמכרויות ועוד בגילאי 20 עד 35.

הקבוצה תתקיים בצפון תל-אביב, תתחיל בראשית נובמבר 2011 ותסתיים בסוף יוני 2012 (8 חודשים).

לפרטים נוספים ולהצטרפות ניתן להתקשר לטלפון 03-7326883 או לכתוב אלי ישירות למייל tipul4gays@gmail.com

_______________________________________________________________________

25.10  מחרתיים!!  יום עיון: "היכרות ודיאלוג: הפסיכולוגיה השיקומית

                              פוגשת את הטיפול האינטגרטיבי מבוסס המחקר"

החטיבה השיקומית בהסתדרות הפסיכולוגים (הפ"י), בית הספר החדש לפסיכותרפיה והמכללה האקדמית תל אביב יפו ארגנו יום עיון מרתק שמוקדש כולו להיכרות עם מספר גישות חדשניות בפסיכותרפיה, כולן גישות טיפוליות מבוססות-מחקר, אינטגרטיביות וממוקדות ברגש וביחסים: סכמה תרפיה, טיפול ממוקד אמוציות, טיפול בינאישי, טיפול זוגי ממוקד-רגש וטיפול משפחתי מבוסס-התקשרות. למרות שיום העיון מאורגן על-ידי החטיבה השיקומית, קהל היעד הוא ציבור המטפלים הכללי והרעיון הוא לאפשר למטפלים אשר כבר כעת מנסים לעשות אינטגרציה בין גישות שונות בעבודתם השוטפת למצוא מסגרת תיאורטית וקלינית חדשה אשר תוכל להוות בית להתפתחות מקצועית ולדיאלוג בין הגישות הקיימות. לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן.

_______________________________________________________________________

27.10    ביום חמישי הקרוב!!   יום עיון:

              "בין נטייה מינית להטייה מקצועית" - לדבר (חד) מיניות

יום העיון הרביעי במספרו שמאורגן מידי שנה על-ידי ארגון פסיכולוגיי, ארגון חוש"ן ובית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב שעוסק בפסיכותרפיה עם להט"בים. השנה, הורידו מארגני יום העיון את הכפפות, ויום העיון יעסוק בנושא הסקס החד-מיני. בין הדוברים המרתקים מר אבנר הדס, פסיכותרפיסט בכיר מפסיכולוגיי ו'צוות מטפלים גיי-פרנדלי' שידבר על "השהות בארון והתפתחות הזהות ההומוסקסואלית: מחשבות על הקשר בין פרקטיקות מיניות למושג הטאבו ולתחושת הזמן האבוד", גב' אפרת רותם, יו"ר חוש"ן ובוץ' מסורה ("אף אחד לא צריך לדעת מה אני עושה במיטה - תשוקה ומיניות מזווית קווירית"), ד"ר איציק לוי (מנהל שירות האיידס ומחלות המין בבי"ח תל השומר) שידבר על "כשל חיסוני של ההגנה הנפשית בקרב הומוסקסואלים", גב' שרי לביא, עו"סית קלינית ומטפלת מינית שתדבר על איפיונה של האינטימית המינית בזוגיות הלסבית וד"ר צחי בן ציון (מנהל השירות לבריאות מינית ופסיכיאטר ראשי - לאומית שירותי בריאות) שידבר על "הפרעות בתפקוד מיני של להט"בים". ביום העיון יתקיימו מספר רב של סדנאות והרצאות מקבילות ומרתקות שינסו לתת תשובות על כל מה שרציתם לדעת על מין (חד מיני) אבל לא העזתם לשאול... לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן.

_______________________________________________________________________

10.11 הרצאה:      'מועדון הכורסא' גאה להציג:

                             "דיסוציאציה: פרספקטיבה התייחסותית" - ד"ר אפי זיו

בהרצאה הראשונה מתוך סדרת ההרצאות בשם "מועדון הכורסא" אשר יוצאת לדרך במסגרת בית הספר החדש לפסיכותרפיה, ד"ר אפי זיו, מרצה וחוקרת מרתקת ומוערכת מהחוג ללימודי מגדר באונ' ת"א תעסוק בנושא המורכב של הדיסוציאציה. בעיני ד"ר זיו, הטיפול ההתייחסותי, בדגש שהוא מניח על הדינמיקה הדיאדית (מטפלת/מטופלת) ועל המטריצה הטראנספריאלית והקאונטר-טראנספריאלית, מאפשר לנו גישה רחבה אל הזיכרון הטראומטי ולאופני ההתפצלות שלו אל חלקי עצמי דיסוציאטיביים. דיסוציאציה מתבטאת בחדר הטיפולים, בין השאר, דרך הדינמיקה הדיאדית ועל כן יכולה לעבור עיבוד דרך הדגש על דינמיקה זו. ההרצאה תעסוק בפעילותם המורכבת של מנגנונים דיסוציאטיביים על המטריצה הטראנספריאלית והקאונטר-טראנספריאלית של הדיאדה הטיפולית. ד"ר זיו תדון בהבדלים בין הדחקה ודיסוציאציה, בקשרים בין דיסוציאציה ובושה, ובזיהוי ההנכחות של הזיכרון הדיסוציאטיבי בדינמיקה האינטרסובייקטיבית. להרשמה להרצאה זו, לאחת ההרצאות והסדנאות האחרות או לאחד הקורסים יש להתקשר אל בית הספר החדש לפסיכותרפיה בטלפון  0523-281781 או לכתוב למייל psychotherapynewschool@gmail.com

למידע על סדנאות והרצאות אורח נוספות במסגרת 'מועדון הכורסא': www.TheNewSchool.co.il

_______________________________________________________________________

7.12    יום עיון והשקת גיליון מיוחד של כתב העת מפגש לעבודה

           חינוכית-סוציאלית בנושא:

           נוער לסבי, הומוסקסואלי, טרנג'נדרי וביסקסואלי (להט"ב) -  

           התבגרות, זהות וסיכון בתוך חברה הטרוסקסואלית

בין המרצים ביום העיון עורך הגיליון ד"ר גידי רובינשטיין וכן ד"ר גיא שילה, ד"ר גבע שנקמן, גב' נעם גל, גב' חן מייק, מר זאב שביידל אשר ידברו איש-איש מתוך הדיסציפלינה והניסיון המחקרי-טיפולי שלו אודות עבודה טיפולית עם נוער להט"בי. בחלקו השני של יום העיון יציגו את עבודתם מטפלים ופעילים שעובדים עם נוער בקהילה במסגרות שונות: גב' אילה כץ, מר אורי שפר, גב' נעמי הרניק, מר שלומי אינגר, גב' מעין ליכטנשטיין-קפלן וד"ר גל וגנר-קולסקו. לפרטים נוספים ולהרשמה יש ללחוץ כאן.

______________________________________________________________________

המאמר הנסקר: 

Crossing Over  / Melanie Suchet

לקריאת הגרסא המלאה של המאמר לחצו כאן. 

Suchet, M. (2011). Crossing Over. Psychoanal. Dial., 21:172-191

במאמר אותו בחרנו להביא בפניכם הפעם, ד"ר מלני סושה (Melanie Suchet) מציגה בפנינו בצורה רגישה ומעמיקה תמצית טיפול בן עשר שנים, שבמרכזו מסע של חיפוש אחר זהות עצמית, במיוחד מבחינה מגדרית. המאמר התפרסם ב-Psychoanalytic Dialogues בגיליון שהוקדש כולו לנושא הטרנסג'נדרי מהזוית של הפסיכואנליזה והפסיכותרפיה ההתייחסותית. 

רבקה, עורכת דין צעירה בת 26, פנתה לטיפול בעקבות מה שהגדירה כדיכאון מתמשך. לדבריה יצאה מהארון לפני מספר שנים וכעת בחרה לשוב ולנסות להיעזר בטיפול. היא סיפרה כי היא נמצאת בטיפולים כאלה ואחרים מאז גיל שש. רבקה היא בת יחידה. הוריה התגרשו מיד לאחר הלידה ואמה הייתה ההורה המשמורן. רבקה ראתה את אביה לפרקי זמן קצרים באופן בלתי סדיר עד גיל ההתבגרות ולאחר מכן ניתקה עימו את הקשר. אימה טענה כי האב ניצל מינית את רבקה בילדותה המוקדמת אך מעולם לא הצליחה להוכיח זאת. האם תוארה על-ידי רבקה כאישה חודרנית שתלטנית וקשה.

תמה מרכזית שעלתה מיד בתחילת הטיפול היתה סלידתה העזה של רבקה מגופה ובמיוחד משדיה, סלידה שהיתה מלווה בתחושת פגיעות (בעיקר מינית) דומיננטית לצד התנהגויות סיכון עצמי. בסמוך לתחילת הטיפול תארה רבקה את הרגשות הקונפליקטואליים שלה סביב המגדר שלה. היא ציינה כי אינה מרגישה אישה אך גם אינה מרגישה ממש גבר, אך הוסיפה שהרגישה יותר כגבר מאשר כאישה. מסיבה זו בדיוק בחרנו אף אנו, העורכים, לפנות בטקסט הנוכחי אל הסובייקט בלשון זכר.

בעינינו, תאור המקרה, מהווה אנטומיה של חיפוש אמיץ של המטפלת אחר תיאוריה להזדהות עמה במפגשה עם מטופל המחפש מגדר להזדהות עמו. תיאור המקרה בנוי רבדים-רבדים בהם המטפלת מנסה ומצליחה להחזיק בנאמנות כפולה: מחד, לעמדה הפסיכונאליטית ה"קלאסית" ומנגד, לעמדה הפוסט-מודרניסטית והקווירית, משימה לא פשוטה בלשון המעטה. מחד ניצבת עמדה מהותנית הטוענת כי הגוף בהכרח מגדיר את המגדר ומנגד ניצבת עמדה המתירה את הקשר הזה ומאירה את מקומם של התרבות והחברה ביצירת האשליה של גוף=מגדר. לאורך תאור המקרה אנו עדים לתנועה שעושה המטפלת בין העמדות.

המטופל והמטפלת מתמודדים יחדיו עם הקונבנציה התאורטית הקלאסית ממנה צמחה המטפלת, לפיה קשיים בזהות המגדרית מקורם בהכרח בכשלים התפתחותיים או טראומות מוקדמות. לפי תפיסה זו, המעבר מחיים במגדר אחד לחיים במגדר האחר (ה-transition) עשוי לשקף פתרון לקשר הפתולוגי והטראומתי של המטופל עם האם החודרנית, עם העדר הנפרדות מהאם לצד השתוקקות לדמות אב שמעולם לא הייתה זמינה. המטפלת מדגישה כי לאורך תקופה ממושכת מאוד בטיפול חל שינוי משמעותי וחיובי באיכות יחסי האוביקט ותכנים שצבעו את עולם הפנטזיה של המטופל, ואולם, השינאה שלו לגופו הנקבי נותרה בעינה. בעיה.

הפתרון, כך נראה, טמון היה בשינוי שצריך היה להתחולל לא רק בנפש המטופל כי אם גם ב-mind של המטפלת. שינוי זה בא לידי ביטוי בתזוזתה על גבי הציר בין תיאוריות קלאסיות הגורסות כי "אנטומיה היא גורל" לכיוון הקצה האחר של הציר, אל עבר אותן תיאוריות הגורסות כי הגוף אינו אלא "כתם רורשך" אשר עליו אנו משליכים את עולמנו הפנימי... "a sterch of flesh into which we project".

וכך, אחרי תהליך טיפולי ממושך ומעמיק מגיעה המטפלת למה שבעינינו הוא הבנה עמוקה וחשובה ביותר והיא כי החווייה המגדרית השונה של המטופל אינה זקוקה ל"עוד אנליזה" בכדי "להתיישר עם המקובל". היא מבינה שכדי להשיג את השלום הפנימי אליו הוא מייחל, יהיה עליו לעבור שינוי גם ברמת הגוף הקונקרטי. עבור המטופל, כך מבינה המטפלת, הגוף הוא כנראה דבר אחר ממה שהגוף שלה עצמה מהווה עבורה. עבורו, שינוי ה"מיכל" הגופני יאפשר גם שינוי באופן בו הוא חווה את עצמו. ואולם, השינוי אינו נתפס באופן מאני או מאגי כמבטל כל קושי או פגימות. המטפלת מתוודעת לתחושות החרדה של המטופל מפני השינוי הפיזי המתקרב ומבינה כי חרדות אלה מבטאות את המאבק אותו הוא חווה כל חייו, את העמימות, הסתירות והשאלות שנותרות ללא מענה.

פרויד כתב ב'שלוש מסות על המיניות' כי "הגענו להבנה מסויימת שהיא משמעותית עבורנו ... [והיא כי את] הקשר בין הדחף המיני לבין האובייקט המיני תיארנו כהדוק מידי.... קיים כאן מעיין ריתוך בין הדחף המיני והאובייקט המיני, ריתוך שאנו עלולים להתעלם ממנו לאור אחידות הצורה של המבנה הנורמאלי, אשר בו כביכול מביא הדחף את האובייקט. לפיכך, ראוי שנרופף במחשבתנו את הקשר בין הדחף לאובייקט. הדחף המיני הוא ככל הנראה בלתי תלוי בראשיתו באובייקט שלו...". פרויד בגאונותו, מצליח כאן להשתחרר מקונבנציות תרבותיות עמוקות ומכבידות שמטבעתות (naturalize) את הקשר שבין הדחף המיני לבין האוביקט. במאמרה, סושט חושפת בפנינו את תהליך ההשתחררות האישי שלה, תהליך שבו היא עצמה משתחררת מקונבנציות עמוקות ומכבידות לא פחות, אותן קונבנציות המטבעתות את הקשר שבין המגדר לבין הגוף. בתיאור המקרה היא לוקחת אותנו בדרך בה היא אינה מוותרת על עומק החקירה האנליטית ובו זמנית מצליחה גם לרופף את הריתוך ה"טבעי" שבין המגדר לבין הגוף. התרה זו פותחת בפני רפאל, בפני המטפלת וגם בפנינו, הקוראים, מרחב אחר, מרחב חדש.

** בתגובה למאמרה החשוב של סושט התפרסמו באותו גליון של ה-Psychoanalytic Dialogues תגובות חשובות ומעניינות לא פחות, אשר גם אותן אנו ממליצים בחום לקרוא במקור.

נשמח לקבל את תגובותיכם, בקשותיכם והצעותיכם לקראת המהדורות הבאות.

בברכה,

ד"ר עופר מאורר וגב' אפרת לביא

עורכי Queers & Peers - הניוזלטר של צוות מטפלים גיי-פרנדלי