מטפלים הטרוסקסואליים ומטופלים להט"ביים - 3

שלום חברות וחברים יקרות ויקרים,

הניוזלטר הנוכחי עוסק בעבודה הקלינית של מטפלים ומטפלות הטרוסקסואליים עם מטופלים ומטופלות להט"ביים. כדי להתחיל ולגעת בסוגייה מורכבת זו בחרנו להביא בפניכם מאמר קצר ומרתק שכתבה ד"ר ננסי מקוויליאמס בו היא כותבת על הנושא ברגישותה המיוחדת. ד"ר מקווליאמס בקרה לאחרונה בישראל ואף התארחה בצל קורתנו באחד המפגשים של "צוות מטפלים גיי-פרנדלי".

Therapy across the Sexual Orientation Boundary - Reflections of a Heterosexual Female Analyst on Working with Lesbian, Gay, and Bisexual Patients. Gender and Psychoanalysis, 1: 203-221

במקור, המאמר הוצג בגרסה מוקדמת יותר במסגרת סימפוזיון בחסות ה-APA שהתקיים בשנת 1993 בטורונטו קנדה ושנקרא "Bridging the Gap of Difference in Therapist-Patient Sexual Orientation". בסימפוזיון זה הציגו מטפלת סטרייטית, מטפל סטרייט, מטפל הומו ומטפלת לסבית מאמרים שעוסקים בעבודה הטיפולית שלהם עם מטופלים להט"ביים ובהשלכות נטייתם המינית על עבודתם הקלינית באופן כללי. להלן מוגשת תמצית המאמר המקורי שהתפרסם בשנת 1996 (ואנו רוצים לעודד אתכם להיכנס ולקרוא אותו במלואו כאן). 

במאמר מתמודדת מקוויליאמס עם השאלה האם יש מאפיינים ייחודיים לטיפול עם מטופלים שנטייתם המינית שונה משל המטפל ומציגה את עמדתה תוך הדגשת נסיונה האישי ועמדתה הטיפולית כפסיכואנליטיקאית ופסיכותרפיסטית סטרייטית שעובדת עם אנשים להט"בים. מקוויליאמס מתייחסת להיעדר הדיון בספרות האנליטית באותם נושאים אשר עשויים להתעורר כאשר מטפל/ת סטרייט/ית מטפל/ת במטופל/ת להט"בי/ת. היעדרות זו, מדגישה מקוויליאמס, השתפרה רק במעט עם השנים.

במאמרה הנוכחי מתוארים מספר פרדוקסים/מתחים המתקיימים בטיפול פסיכולוגי באופן אוניברסאלי אך לובשים צורה ייחודית בסיטואציה טיפולית זו.

Seeking the Universal/Cherishing the Particular
מקוויליאמס מתארת את הפרדוקס הראשון כמתח בין הצורך של המטופלת להרגיש כי אינה חריגה או סוטה וכי החוויות אותן היא חווה הינן אוניברסאליות לבין צורך אחר, המתקיים בו זמנית, להכרה בחשיבות השוני והייחודיות של חוויותיה. לצד הרצון העמוק של המטופל/ת שהמטפלת תצליח להזדהות ולהבין, קיים גם צורך עמוק אחר, כי אותה הזדהות לא תתבסס על אנלוגיה ישירה מיחסים הטרוסקסואליים, זאת בשל העובדה שאנלוגיה זו עלולה להמעיט ממורכבות החוויה של המטופל/ת הלהט"ביים ומצמצמת את היכולת להבין באמת את הייחודיות של החוויה.

מקוויליאמס מדגישה את הסכנה שעלולה להתעורר בטיפול כאשר מטפלת מחזיקה עמדה אותה מקוויליאמס מכנה gay affirmative deffensively או עמדת 'פוליטיקלי קורקט' אגרסיבית. במצב כזה, כאשר מטפלת מחזיקה בעמדה שנטייתה המינית של המטופלת "לא אמורה לעורר קשיים, שוני או עניין מיוחד", הדבר עלול לעכב או למנוע מהמטופלת להביא לטיפול את הקשיים האמיתיים אותם היא חווה מעצם השתייכותה לקבוצת מיעוט (כגון לעג, רדיפה ועוד). עמדה שכזו אף עלולה לגרום לה להימנע מהעלאת קשיים שעשויים להיות קשורים במיניות בכלל או כאלה המועצמים בקרב חלק מהלהט"בים, כגון קושי ביצירת אינטימיות, התנהגות סיכון עצמי ועוד. בין ההשלכות הטיפוליות הנגזרות מהמתח שתואר לעיל מעלה מקוויליאמס את החשיבות שיש לכנות רגשית וכי יש לפנות לעזרתה של המטופלת על מנת להבין את מורכבות חוויותיה, כמו בכל דיאדה טיפולית אחרת.

Appreciating the Fundamental/Enjoying the Polymorphous
בדיון בפרדוקס השני מקווילימאס מתייחסת לדבריו של פרויד לגבי הפוטנציאל הביסקסואלי הקיים בכל אחד מאיתנו. ראשית היא פונה לסוגיית ה"בחירה" בנטייה המינית. לדבריה, אנליטיקאים רבים (במודע או שלא) מאמינים כי אנליזה מעמיקה תאפשר למטופל לנוע ב"טבעיות" לאובייקט בחירה מהמין האחר (ר' בהקשר זה את המהדורה הראשונה והשנייה של הניוזלטר). מקוויליאמס מציינת כי מתוך ניסיונה האישי והקליני שינוי שכזה בנטייה המינית של מטופל אינו אפשרי. מקוויליאמס גורסת כי הומוסקסואלים ולסביות אינם "בוחרים" לחיות כמיעוט מיני וכי הטענה שקיים חופש בחירה פסיכולוגית להימשך באותה מידה למין השני אינה הגיונית.

לדבריה, אם קיים אצל המטופל צורך לרצות את האנליטיקאי וצורך לחיות "חיים נוחים יותר" באופנים מסויימים אז יתכן כי אחרי אנליזה מעמיקה מטופלים ביסקסואלים יוכלו לעשות "בחירה" שכזו. לדבריה, אינהרנטית לעמדה פסיכואנליטית היא התמיכה בחיפוש אישי אחר הכמיהות העמוקות והיכולת לבטאן ו/או להכילן באופן מספק. מקוויליאמס מדגישה כי חשוב שאותם מטפלים העובדים עם להט"בים יכירו בכך כי גם עבור מטופלים אלה, אובייקט בחירה בן אותו המין הינו טבעי ופנימי בדיוק כמו אובייקט בחירה מהמין האחר עבור הטרוסקסואלים. לדבריה, דרישה בסיסית בעבודה עם מטופלים אלה היא הכרה בכך כי המשיכה המינית הינה צורך בסיסי ומחייב. זאת ועוד, על מנת להיות מסוגל לסייע למטופלים להט"בים בחקירתם מתוך עמדה אמפטית אמיתית, על המטפל להיות מסוגל להתחבר לחלקים המיניים הלטנטיים שלו עצמו ולא להסתפק בהכרה אינטלקטואלית.

Attainment of Pride/Acquaintance with Grief
הפרדוקס השלישי אותו מתארת מקוויליאמס נוגע באקסיומה של פרויד, שטען כי "מאחורי מרבית הפחדים מסתתרות משאלות". בהקשר שלנו המדובר במשאלה הלא בהכרח מודעת של חלק מהמטופלים הלהט"בים להיות הטרוסקסואלים. מקוויליאמס מדגישה כי כוחה של המשאלה זו גדול במיוחד לאור האידיאליזציה הלא מודעת של חיים הטרוסקסואלים בתרבותנו (ר' עוד על הטרופיליה - אידיאליזציית ההטרוסקסואליות - במהדורה 2 של הניוזלטר). כאשר מטפלת סטרייטית (או כזו הנתפסת כסטרייטית) מטפלת במטופל/ת להט"בי/ת, ביטוי אפשרי של המשאלה לחיים הטרוסקסואליים, עשוי להיות מושלך על המטפלת ולבוא לידי ביטוי כפחד (לא בהכרח רציונאלי) שמא המטפלת תנסה לשנות את הנטייה המינית שלהם. מבחינה טיפולית ההתמודדות עם המשאלה הלא מודעת הזו אינה שונה מהתמודדות עם משאלות אחרות. בעיני מקוויליאמס, תגובה קונקרטית לפחד, כמו הרגעה של המטופלת מפני אג'נדה הטרוסקסיסטית של המטפלת, מפספסת הזדמנות לעיבוד דינאמיקה לא מודעת זו. התייחסות לרובד הלא מודע של המשאלה, באם זו אכן קיימת, תאפשר למטופלת להתמודד עם כאב ישן ועמוק שנובע מההכרה בכך שיש דברים אשר לא ניתן לשנותם, להתנחם ובסופו של דבר להמיר את הכאב בהסתגלות יצרתית וגאווה עמוקה בייחודיותה.

Erotic Transference
הנושא האחרון אליו מתייחסת מקוויליאמס הינו טרנספרנס אירוטי. ראשית, מקוויליאמס מציינת כי בעוד שטרנספרנס ארוטי בין מטפלת (סטרייטית או לא) לבין מטופלת איננו תופעה נדירה, טרנספרנס שכזה בין מטפל (סטרייט או לא) למטופל הינם נדירים יותר ומתפתחים בד"כ בשלב מתקדם יותר של הטיפול (נתייחס לנקודה זו באחת ממהדורות הניוזלטר העתידיות). הופעתו, מציינת מקוויליאמס, הופכת את המטופלת לפגיעה מאוד ויכולה בו זמנית להעצים את האפקט הטיפולי או לחילופין לגרום לנזק מתמשך. בעיני מקווליאמס, מלאכת המחשבת כרוכה בהתייחסות למשאלותיה ותקוותיה הארוטיות של המטופלת תוך מציאת איזון שיבטא ויחווה כעמדה שאינה סדוקטיבית מצד אחד, אך גם ככזו שאינה דוחה את מיניותה של המטופלת מצד שני. מקוויליאמס מציעה מניסיונה כי יש להיות זהירים במיוחד במקומות בהם התייחסות או עידוד מפורש עלולים להחוות כמתגרים, וכי על המטפלת, בעבודה עם מטופלות לסביות להיות מודעת במיוחד להתנהגויותיה ולמסרים הוורבליים והלא-ורבליים שעלולים להחוות אצל המטופלת כסדוקטיביים. בהקשר זה משתפת מקוויליאמס, כי בהשוואה למצבים בהם התעורר טרנספרנס ארוטי עם מטופלים הטרוסקסואלים, לה עצמה נדרש זמן ממושך יותר על מנת לחוש נינוחה מספיק כדי להעלות זו במסגרת טיפול עם מטופלות לסביות.

מקוויליאמס מצביעה גם על הקושי של המטופל להתייחס לתוכן של הטרנספרנס הארוטי. לדבריה קושי זה משמעותי עוד יותר עבור מטופלים להט"בים שכן בסיטואציה בה המטפל/ת הינו מאותו מגדר הצפייה של המטופל/ת עשויה להיות כי אם יחשפו את דבר תשוקתם אובייקט התשוקה יוותר אדיש לכך או אף ידחה אותם.

השורה התחתונה מבחינה קלינית..
במאמר זה מקוויליאמס מקדמת את הטענה כי הסוגיות הטיפוליות שמתעוררות בעבודה עם מטופלים להט"בים, למרות שאינן ייחודיות מבחינה תמטית, כן עשויות להיות ייחודיות בדגשים ובעוצמות בהן הן מתעוררות ולכן קריטי שמטפלים יהיו מודעים לדגשים ייחודים אלה ורגישים למאפייניו היחודיים של עולמם של המטופל/ת הלהטב"י/ת.
מקוויליאמס מדגישה את הצורך שלמטפלים תהיה היכרות מעמיקה עם מגוון הפנטזיות והפוטנציאלים המיניים שקיימים בכל אחד ואחד מאיתנו, וזאת על מנת לאפשר למטופלים חקירה אמיתית של עולמם הפנימי, מתוך חופש פנימי ומעמדה אמפטית ובלתי שיפוטית.

                              שונות...

שינוי קטן אך גדול בדרכון האמריקאי

הממשל האמריקאי אינו קופא על שמריו ולקראת סוף השנה האזרחית הקודמת פורסמה ההחלטה לשנות את אופן הרישום בטפסי הרישום לדרכון האמריקאי, כך שבמקום המילים "אב" ו"אם" יופיעו המילים נטולות הג'נדר "הורה 1" ו"הורה 2". ההחלטה נועדה להתחשב במבנה המשתנה של המשפחה האמריקאית, כך נמסר במזכר שפורסם בנושא. השינוי מהווה הישג משמעותי עבור הקהילה הלהט"בית בארה"ב, קהילה אשר מספר הבוחרים להפוך להורים הולך וגדל משנה לשנה. כמובן שארגוני הימין הנוצריים זועמים על ההחלטה והנושא עלה לסדר היום הציבורי. קראו עוד על המהלך החשוב בוושינגטון פוסט מה-7 בינואר.

ובנימה שונה - דו"ח קשה ועצוב על מצב הטרנסג'נדרים/ות בארה"ב

דו"ח מקיף שמתבסס על סקר של 6450 משתתפים/ות טרנסג'נדרים/ות שהתפרסם בימים האחרונים בארה"ב מגלה כי הללו מופלים לרעה בכל תחום של החיים, החל מגיל צעיר ועד לזקנה. הדו"ח חושף תמונה קשה בכל הקשור לזכויות תעסוקה, מגורים, רפואה ועוד. בעוד שמצבם של טרנסג'נדרים/ות באופן כללי נמצא כקשה מאוד, מצבם של טרנסג'נדרים/ות שאינם בהירי-עור נמצא החמור ביותר מבין כל המשתתפים בסקר. אנחנו רוצים לעודד אתכם לקרוא את תמצית הדו"ח באתר המרכז הלאומי לזכויות טרנסג'נדרז. מטבע הדברים הדו"ח מעורר שאלות קשות גם לגבי מצב זכויותיהם של טרנסג'נדרים/ות בישראל. 

אז זהו לבינתיים. נשמח לקבל את תגובותיכם, בקשותיכם והצעותיכם לקראת המהדורות הבאות.

                                                                               בברכה,

                                                                               ד"ר עופר מאורר וגב' אפרת לביא

                                                                               עורכי Queers & Peers - הניוזלטר של צוות מטפלים גיי-פרנדלי