4 - יציאה מהארון של אנשים טנרסג'נדרים

שלום רב חברות וחברים יקרים,

הנושא המרכזי של הניוזלטר שלנו הפעם הוא נושא היציאה מהארון בקרב אנשים טרנסג'נדריים. בחרנו במאמר אותו נתאר להלן על אף מגבלותיו, בין היתר בשל העובדה שהנושא החשוב הזה כמעט ואינו זוכה לתשומת לב מקצועית, ובוודאי שלא במידה ובעומק הראויים.

אנחנו רוצים להודות מקרב לב לגב' נורה גרינברג שהינה פעילה ותיקה בתחום זכויות אנשים טרנסג'נדריים בישראל ויועצת המתמחה בליווי אנשים בתהליכי הקבלה העצמית וה-transition על שקיבלה בשמחה את הזמנתנו והצטרפה אלינו כעורכת-אורחת למהדורה הנוכחית ולזו שאחריה, בה נמשיך ונעסוק בנושא המגדר ונפרסם מאמר תגובה מקורי למאמר הנוכחי, פרי עטה של גרינברג. מאמרה של גרינברג, שיתפרסם, כאמור, בניוזלטר הבא, יציג ביקורת על המחקר. ביקורת זו משלבת את נקודת מבטה הייחודית הן כפעילה טרנסג'נדרית והן מנסיונה המקצועי כמומחית לסוגיות זהות מגדר, בתוספת של הכרת הסביבה התרבותית והחברתית הישראלית, שאינה זהה בהכרח לזו האמריקאית שבה נכתבו הדברים במקור; כל זאת, מתוך עמדת התצפית העדיפה שמעניק הזמן שעבר מאז נכתב המאמר. כל זאת בניוזלטר הבא.. אבל לפני הביקורת, הבה נתייחס למאמר המקורי שעל הפרק.

לגרסא המקורית והמלאה של המאמר לחצו כאן

המאמר בוחן כיצד התפיסה החברתית של מגדר כתכונה בינארית משפיעה על אותם אינדיבידואלים אשר מינם אינו תואם את חווייתם המגדרית הסובייקטיבית. מתוך נקודת מוצא זו מתוארת המורכבות של תהליך החיפוש וההגדרה של זהות מגדרית בקרב אנשים טרנסג'נדריים. המאמר מתבסס על ראיונות חצי מובנים אשר נערכו בקרב 65 משתתפות המגדירות את עצמן כנמצאות בנקודות שונות על הספקטרום הטרנסג'נדרי (לדוגמא transgender, cross dresser). הכותבות מדגישות את השונות הרבה שנמצאה בקרב משתתפות המחקר בנוגע ל'התמקמות המגדרית' שלהן: בשעה שעבור חלק קטן מהן, הצורך המרכזי היה ביטוי חופשי של מגדר מחוץ לגבולות ההבניה החברתית הבינארית, הרי שעבור מרבית המשתתפות בלט הצורך "לעבור" כאישה לכל דבר.

נושא מרכזי שעובר כחוט השני לאורך המאמר הינו ההתייחסות למין כמובנה חברתית (Socially constructed): מגדר, בעיני הכותבות, אינו ביטוי טבעי ובלתי נמנע של המין הביולוגי. מתוך שכך, עבור אותם אנשים אשר עבורם החוויה המגדרית אינה תואמת את מינם הביולוגי יש צורך עצום במציאת דרך מספקת לביטוי מגדרי. ואולם, החברה בכללותה עדיין מתקשה מאוד לקבל ביטויים מגדריים אשר מאתגרים את הדיכוטומיה גבר/אישה. מצב זה מקשה מאוד על אותם אנשים המרגישים צורך עז בביטוי מגדרי אוטנטי שאינו גבר או אישה, שכן ביטוי שכזה יכול להתקיים באמת רק על בסיס של אינטראקציה עם אחר המכיר באפשרות זו. לצד הצורך לביטוי מגדרי אוטנטי, נדרשים אלו הנופלים מחוץ להגדרה החברתית, לא פעם מתוך משאלה אולטימטיבית להתקבל על ידי החברה, להתאים את עצמם בסופו של תהליך לנורמה הדיכוטומית השלטת, דבר אשר אינו מאפשר חופש לביטוי מגדרי מלא.

ההיבטים העיקריים שמצויינים על-ידי הכותבות ככאלה שהופכים את תהליך גיבוש הזהות למורכב יותר עבור טרנסג'נדרס הינם:
• הניראות של האוכלוסייה הטרנסג'נדרית, גם בימינו, הינה מוגבלת. עבור טרנסג'נדרס עדיין קיים קושי רב במציאת מודלים להזדהות וגם קבוצת השתייכות. עובדה זו תורמת לתחושות של שונות ובדידות ומקשה על תהליך החקירה וגיבוש הזהות.
• העובדה שעבור חלק מהאנשים הטרנסג'נדרים תהליך זה מערב שינוי אנטומי קבוע.
• היבט ייחודי נוסף, עימו מתמודדים אנשים טרנסג'נדריים הינו הקישור התרבותי בין זהות מגדרית לבין נטייה מינית דבר העלול לתורם לתחושת בילבול סביב הנטייה המינית. כך למשל, לעתים ניתן לשמוע ממטופל בעלת היסטוריה טרנסקסואלית שחי בהווה את חייו כגבר הומוסקסואל כי במשך תקופה מסויימת בחייו תהה שמא הוא למעשה אישה הטרוסקסואלית הנמשכת לגברים.  

במאמר מוצגים מספר שלבים משותפים המאפיינים את תהליך גיבוש הזהות המגדרית בקרב אוכלוסיית המחקר: חוויות טרנסגנדריות ראשוניות בילדות המוקדמת ובגיל ההתבגרות, תהליך ההבנה וההגדרה העצמית של הזהות המגדרית, תהליך השיתוף של אחרים בזהות ושלב התייצבות תחושה של הזהות המגדרית. להלן נרחיב מעט על כל שלב ושלב:
1) מאפיין משותף ראשון של אוכלוסיית המחקר הינו זיכרונות ילדות של תחושת חוסר התאמה למגדר או רצון להשתייך למגדר השני, תחושות המאופיינות בהתנהגות מגדרית לא-טיפוסית כגון העדפת משחקי בנות, משחק עם בנות, לבוש של בנות וביטויים נשיים אחרים. התנהגויות אלו לוו לרוב בתגובה מתנגדת, כועסת ומענישה של הסביבה המשפחתית והחברתית. התגובות עוררו כבר מגיל צעיר תחושות בלבול, חרדה, אשמה עמוקה ובהמשך גם הפנמה של תחושת פגימות, חריגות ותיעוב עצמי. בתקופת ההתבגרות והבגרות המוקדמת, תחושות אלו הובילו לרוב להסתרה של הצורך העז בביטוי מגדרי שונה ולהתנהגות 'פיצוי יתר' גברית, לתקופות 'הטהרות' וניסיונות להימנע מכל פעילות טרנסג'נדרית. ניסיונות אלו לא צלחו לאורך זמן ובהמשך התפתחו אסטרטגיות הסתרה של התנהגויות אלה.

2) הגילוי כי "אינני לבד בעולם" הינו שלב מהותי בתהליך ההגדרה העצמית של הזהות המגדרית בקרב אנשים טרנסג'נדריים. בשלב זה מתרחש מאבק פנימי בין קבלת העמדות השליליות של החברה לבין הצורך בביטוי עצמי אותנטי. הכותבות מדגישים כי גם בימינו, מודלים להזדהות ולחיקוי המאתגרים את התפישה הבינארית של המגדר לרוב אינם בנמצא או נדירים מאוד. הן מדגישות את החשיבות הרבה שיש ליכולת למצוא מודלים חיוביים לחיקוי, קבוצת התייחסות/קבוצת שווים ואת המקום החיוני שיש בימינו לאינטרנט כמספק מקום זה. המפגש עם קהילה של אחרים תומכים באופן דיסקרטי, כזה שאינו מעמיד בסכנה את הפרט, מאפשר חקירה של הזהות המגדרית, עוזר להקל על תחושת הבדידות, מהווה הזדמנות לתיקוף של חווית השונות שלוותה אותם לאורך השנים, וכן מהווה מקור לאינפורמציה בדבר האפשרויות השונות הקיימות להמשך הדרך.

3) הצעד הבא אותו מזהות הכותבות כחיוני ליצירת הזהות הינו תיקוף הזהות הטרנסג'נדרית על ידי אחר/ים משמעותי/ים. הכותבות מציינות כי זהו תהליך קשה ומאיים. בשלב זה אנשים חוששים מפני היחס לו יזכו לאחר הגילוי, ביכולתם של הקרובים להתמודד עם המידע החדש ובחשש מפני אפשרות של פגיעה בקרובים להם.

הכותבות מצאו כי בהתייחס להחלטה את מי לשתף, בקרב אוכלוסיית במחקר הופיעה תחושת אחריות ו'פרוטקטיביות' כלפי האחר שאליו נעשה הגילוי (לרוב בן/בת זוג), וכן כי באופן כמעט גורף שותף הסוד הראשוני הינו אישה (בד"כ האם או בת הזוג). באופן כללי נמצא כי התגובה לגילוי נוטה להיות פחות קשה בהשוואה לציפיות. הסבר אפשרי לכך נראה קשור לעובדה שתהליך זה נעשה לרוב באופן מתוכנן וקפדני מאוד: לרוב בוחרות "היוצאות מהארון" לפנות לאישה אשר הקשר עימה נתפס כמשמעותי ואשר מסוגלת להכיל את הגילוי ולקבלו, גם אם בתחילה התגובה הראשונית היא הלם. כמו כן, לא פעם נילוות לתהליך זה פנייה לקבוצת תמיכה, דבר המאפשר העמקת החקירה האוטנטית של זהות ושל חווית הנשיות ודרך כך גם את קבלתה וביסוסה של תחושת הזהות.

שונות

חדש! סדנא אינטנסיבית על מיניות ומגדר – ד"ר מיה מוכמל

בקרוב מתחילה ההרשמה לסדנה בת שני מפגשים בהנחייתה של ד"ר מיה מוכמל, פסיכולוגית קלינית, מלמדת קורסים בפסיכולוגיה ומגדר, מנהלת קליניקה פרטית ומנחה קבוצות של פעילים חברתיים.

הסדנה, שתתקיים במסגרת הסדנאות השונות המוצעות בבית-הספר החדש לפסיכותרפיה, תציע מפגש מעמיק עם נושאים חשובים שלרוב נוטים להיזנח במסגרת תוכניות הכשרה בפסיכותרפיה.

לדברי ד"ר מוכמל, "בחלקה הראשון של הסדנה יינתנו מספר כלים לקריאה מגדרית ביקורתית של כתבים תיאורטיים, קליניים ומחקריים בפסיכולוגיה. נקרא קטעים קצרים מכתבים קלאסיים ועכשוויים, ונלמד לזהות הטיות מגדריות הקשורות בתפיסות לגבי מהו אדם ולגבי דרכי התפתחותו, יחסיו הבינאישיים, מניעיו, ועוד. נעלה שאלות בנוגע לאופנים הגלויים והסמויים שבהם מגדר משפיע על הבנת המתרחש בטיפול ועל כתיבה של תיאורי מקרה". בחלקה השני של הסדנה "תוצע מסגרת לחשיבה משותפת על האופן שבו תפיסותינו לגבי מין ומגדר משתתפות בהבניית הטיפול ובעיצוב הגבולות של המתרחש בתוכו".

המשתתפות/ים יוזמנו לחשוב ולהתדיין על תפיסותיהן/ם לגבי השאלה מהי זהות מינית, כיצד היא מתעצבת ומהם הגורמים המשפיעים על התפתחותה. כמו כן, תידון השאלה כיצד התפיסות הללו משפיעות על מקומם/ן של המשתתפים/ות כמטפלים וכמטפלות, תוך דיון בדוגמאות קליניות.

להרשמה ולפרטים נוספים ניתן להיכנס לאתר של בית הספר החדש לפסיכותרפיה.

הרשימה הביבליוגרפית האולטימטיבית: מחקרים על להט"ביות 

מזה שנים רבות ד"ר עמית קמה, מרצה בכיר במכללה האקדמית עמק יזרעאל ופעיל זכויות אדם למען הקהילה הלהט"בית, עמל על ריכוזם של מחקרים ישראליים ושל חוקרים ישראליים הנוגעים בנושא הלהט"בי ברשימה אחת מסודרת. כפי שהוא מציין בפתח הרשימה, מטרתה היא כינון גוף ידע מסודר ושיטתי בכל הנוגע לעבודה המדעית על הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בישראל. לדברי ד"ר קמה "הגיעה העת ליצור שיח הדדי, שבו ניתן להיעזר בעבודותיהם של חוקרים קודמים. הדבר נכון הן עבור תלמידים וסטודנטים והן עבור אנשי אקדמיה, שלעיתים פשוט אינם מודעים לעושר הרב שכבר קיים". הרשימה של ד"ר קמה כוללת עבודות מחקר והגות, שפורסמו וראו אור בכתבי-עת אקדמיים ובערוצים אקדמיים אחרים (למשל, עבודות לקבלת תארים מתקדמים) בעברית ובאנגלית על ידי חוקרים מקומיים או חוקרים זרים אשר בחנו את ההקשר הישראלי. למעט מקרים חריגים, אין היא כוללת מאמרים פופולאריים או כתבות עיתונאיות.

הרשימה החשובה נמצאת בלינק המצורף כאן.

פניות בנושא עדכונים, תוספות, שינויים וכד' ניתן לעשות בכתיבה אל ד"ר קמה בכתובת: amit8860@yahoo.com

הזמנה להשתתף במחקר חשוב בנושא החוויה המגדרית... (זה לוקח רק כמה דקות!)

מהי החוויה המגדרית של "להיות אישה" ו"להיות גבר". האם היא משותפת לכולם/ן או שעבור כל אחד ואחת מאיתנו מדובר במשהו קצת שונה? האם הגוף איתו נולדתי מזמן חוויה מגדרית מובהקת ועקבית? והאם החוויה המגדרית שלי קבועה ומגובשת, או שמא גמישה ומשתנה? מחקר חדש בוחן שאלות אלו. משך מילוי השאלון כ- 10 דקות.
בתודה מראש מצוות המחקר..
פרופ' דפנה יואל, אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר אפי זיו, אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר מיה מוכמל

לכניסה לאתר המחקר לחצו כאן. 

אז זהו לבינתיים. נשמח לקבל את תגובותיכם, בקשותיכם והצעותיכם לקראת המהדורות הבאות.

שלכם בברכה,

ד"ר עופר מאורר גב' אפרת לביא

גב' נורה גרינברג - עורכת אורחת

עורכי Queers & Peers - הניוזלטר של צוות מטפלים גיי-פרנדלי