5 - נרטיב ומחיקתו - מבט על מחקר על זהות טרנסג'נדרית מאת נורה גרינברג

חברות וחברים יקרים, 

החל מהניוזלטר הנוכחי יופיעו החדשות והעידכונים השוטפים לפני חלק המאמר הנסקר, אז נתחיל עם חדשות ועדכונים מהשטח..  

חדשות  

שינויים מרחיקי-לכת בעמדות הממשל האמריקאי כלפי הנושא הלהט"בי

משרד המשפטים האמריקאי הגיש לאחרונה מסמך רשמי בפני בית משפט פדרלי, מסמך שהוגדר כ"היסטורי" על-ידי פעילי זכויות אדם אמריקאיים. המסמך מתייחס אל 'חוק ההגנה על הנישואים' כבלתי-חוקתי וטוען כי על ביהמ"ש לקבל את תביעתה של עובדת מדינה לזכויות שוות לה ולבת זוגה. המסמך מכיר רשמית בהיסטוריה ארוכה של אפליה כלפי הומוסקסואלים לסביות ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בארה"ב. מסמך זה מצטרף לדברים קודמים של ממשל אובמה אשר הודיע כבר כי יפסיק לתמוך בעיקרון ה"Don't Ask Don't Tell" המביש, אך הוא עושה היסטוריה בכך שלראשונה מצהיר רשמית על אי-חוקתיותו של חוק המפלה להט"בים. פעילי זכויות אדם בארה"ב מציינים כי הדבר מהווה תפנית מרחיקת לכת בעמדת הממשל בנוגע לאפליה כלפי להט"בים.      

 

עדכונים

סדנה חדשה נפתחת בתל אביב: סדנת פרק ב'

לאנשים שעברו לזוגיות פרק ב' אחרי פירוק תא משפחתי קיים ומתמודדים עם כל מה שזה אומר...

בנייה של זוגיות חד-מינית (זוג הומואים או זוג לסביות) חדשה לאחר פרוק של תא משפחתי קיים, מפגישה אותנו בו-זמנית עם פריחה, עם תקוות חדשות ומשאלות, אך גם עם פחדים, רגשות אשמה ושאלות מורכבות למדי. לא פעם צפים קשיים וכעסים בין בני/בנות הזוג במקרים רבים מוקד הקשיים הינו המפגש עם הילדים. פרק ב' מעורר מורכבות ייחודית ומאתגרת הדורשת התמודדות שונה מזו של בנית זוגיות ראשונה. בסדנת פרק ב' נציע אפשרות לבחון יחדיו את המאפיינים הייחודיים של פרק ב'. ננסה לגעת בחוזקות וגם בקשיים, בתחושות השונות ובעיקר בהתמודדויות של הזוגיות והמשפחה החדשה.

הסדנא תכלול סקירה קצרה של המחקר הקיים לגבי הורות להט"בית תוך התייחסות לפרק ב', בין אם הוא אחרי זוגיות הטרוסקסואלית או אחרי זוגיות חד-מינית. דגש עיקרי בתוך המפגשים יינתן להתמודדות עם חוויות העולות בשלבים השונים של יצירת קשר חדש ובניית פרק ב'. נתייחס להיבטים השונים של התהליך: היחידה הזוגית החדשה, התמודדות עם הילדים, קשר עם ה"אקסים/ות" על כל הכרוך בכך, המפגש עם משפחות המוצא ועוד. במפגשים ניתן מקום לקשיים כמו גם להישגים, לתקוות כמו גם לאכזבות, ולא פחות חשוב מכך: כלים מעשיים להתמודדות עם בעיות.

הסדנא מיועדת לגברים ונשים מהקהילה הלהט"בית הרואים את עצמם כנמצאים בפרק ב'. שני בני הזוג מוזמנים להשתתף בסדנא אך אין בכך הכרח – אפשר להגיע גם כיחידים או כיחידות. הסדנא תכלול 6 מפגשים בני שעה וחצי ותתקיים בתל אביב.

מנחות הסדנא
גב' עינת השכל היא פסיכולוגית קלינית המתמחה בטיפול פרטני, זוגי ומשפחתי. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב, חברה בצוות מטפלים גיי פרנדלי, בעלת ניסיון רב בטיפול בקהילה הלהט"בית.
גב' אפרת לביא היא פסיכולוגית ומרצה במכללה האקדמית של תל אביב-יפו, דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן בנושא זוגיות בקהילה הלהט"בית, חברה בצוות מטפלים גיי-פרנדלי.
לפרטים נוספים:
עינת השכל - einat.has@gmail.com 0505-759433
אפרת לביא - sefratlav@gmail.com 0523-585090

 

ההרשמה לסדנת "מין ומגדר בתיאוריה ובטיפול" של ד"ר מיה מוכמל יוצאת לדרך! 

הסדנה, הפתוחה לקלינאים בעלי תואר שני טיפולי ומעלה בלבד, תתקיים לאורך שני מפגשים ב-27.3.12 וב-3.4.12 בשעה 19:30 בתל אביב.

להרשמה לסדנה זו, לאחת הסדנאות האחרות או לאחד הקורסים יש להתקשר אל בית הספר החדש לפסיכותרפיה בטלפון 0523-281781 או לכתוב למייל psychotherapynewschool@gmail.com. 

מין ומגדר הינם היבטים המשפיעים באופנים רבים ושונים על תיאוריות פסיכולוגיות, על המחקר בפסיכולוגיה, על תחום האבחון ועל טיפול פסיכולוגי. בחלקה הראשון של הסדנה יינתנו מספר כלים לקריאה מגדרית ביקורתית של כתבים תיאורטיים, קליניים ומחקריים בפסיכולוגיה. נקרא קטעים קצרים מכתבים קלאסיים ועכשוויים, ונלמד לזהות הטיות מגדריות הקשורות בתפיסות לגבי מהו אדם ולגבי דרכי התפתחותו, יחסיו הבינאישיים, מניעיו, ועוד. נעלה שאלות בנוגע לאופנים הגלויים והסמויים שבהם מגדר משפיע על הבנת המתרחש בטיפול ועל כתיבה של תיאורי מקרה. בחלקה השני של הסדנה תוצע מסגרת לחשיבה משותפת על האופן שבו תפיסותינו לגבי מין ומגדר משתתפות בהבניית הטיפול ובעיצוב הגבולות של המתרחש בתוכו. המשתתפות/ים יוזמנו לחשוב ולהתדיין על תפיסותיהן/ם לגבי השאלה מהי זהות מינית, כיצד היא מתעצבת ומהם הגורמים המשפיעים על התפתחותה. כמו כן, נדון בשאלה כיצד התפיסות הללו משפיעות על מקומם/ן של המשתתפים/ות כמטפלים וכמטפלות, תוך דיון בדוגמאות קליניות.

ד"ר מיה מוכמל (Ph.D) היא פסיכולוגית קלינית, מלמדת קורסים בפסיכולוגיה ומגדר, מנהלת קליניקה פרטית ומנחה קבוצות של פעילים חברתיים. כתיבתה עוסקת בתפר שבין פסיכולוגיה, חברה ופוליטיקה, ובהיסטוריה של מושגים פסיכואנליטיים. עבודת הדוקטורט שלה "גבולות בלא נחת: ביקורת פסיכואנליטית על מושג הגבול", נכתבה בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן. בעבודתה הקלינית משלבת ידע מתחומי ביקורת התרבות והמגדר להבנה של מצבים ותהליכים נפשיים ולהתמודדות עימם.

 

הקדמה

בניוזלטר האחרון הבאנו בפניכם את מאמרן של Gagne, Tewksbury, McCaughey בתקווה לחשוף את הקוראים והקוראות לתהליך המורכב של גיבוש הזהות כאדם טרנסג'נדר ולמאפיינים המרכזיים של תהליך היציאה מהארון ככזה. למעלה מעשור חלף מאז נכתב מאמר זה, זמן רב אשר במהלכו גוף הידע המחקרי העוסק בתחום הטרנסג'נדר הכפיל את עצמו פי 4 (!). גוף הידע שלנו כיום כולל התייחסויות לאספקטים מגוונים של זהות מינית החל מגיבוש הזהות, הביטויים שלה בילדות המוקדמת, גורמי סיכון וחוסן ועוד ועוד. בניוזלטר הנוכחי הזמנו את גב' נורה גרינברג, פעילה ותיקה בתחום זכויות אנשים טרנסג'נדריים בישראל ויועצת המתמחה בליווי אנשים בתהליכי הקבלה העצמית וה-transition להגיב למאמר הנדון. בדבריה מציעה גרינברג כי המאמר אותו הצגנו בפניכם בניוזלטר הקודם, מכיל עדויות רבות באשר לדעותיהן הקדומות ולפטרונותן המגדרית של כותבותיו ומכאן נגזרים גם חסרונותיו.

האנליטיקאי ההתייחסותי סטיבן מיטשל הציע בהקדמתו המפורסמת לסבב התגובות השני למאמרם של טרופ וסטולורו מ-1992 (ראה ניוזלטר מספר 1 ומספר 2) כי בחברה בה אנו חיים, דעה קדומה בנוגע לנטייה מינית הינה בלתי נמנעת. נראה כי הדברים נכונים שבעתיים באשר לנושא הטרנסג'נדרי. כך, למרות שניתן לחוש כיצד כותבות המאמר המקורי משתדלות להישאר רחבות אופקים, ליברליות ואפילו להחזיק בעמדה שבאמת מקבלת את "האחר" באשר הוא, הרי שעמדה זו, כך לגישתה של גרינברג, מגלמת בעצמה (בסמנה אנשים טרנסג'נדריים כ"אחרים") בדיוק את אותה פטרונות ואותו עיוורון אשר מהשלכותיהם סובלים אנשים טרנסג'נדרים באשר הם, ולא רק הם.

בין אם תמצאו את עצמכם מסכימים או מתנגדים לביקורתה, נראה כי הבט מרכזי ביותר של דבריה הינו ההארה השיטתית של אזורים סבוכים וחמקמקים אלו, דבר אשר עשוי לאפשר לכולנו לבחון ולהכיר את התמקמותנו שלנו - כל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי – ביחס לאזורים אלו. כעורכי הניוזלטר אנו תקווה כי יוכל הדבר לסייע לנו ולקוראינו לחדד את הרגישות לאופנויות המורכבות בהן המגדר מנכיח את עצמו במטריצת הקשר בינינו לבין מטופלינו. תודתנו לגב' גרינברג על התגייסותה להציג בפנינו את עמדותיה החריפות והאמיצות ואנו תקווה כי בעתיד נוכל להביא בפניכם את הקישור למאמרה המלא בנושא זה.

 

נרטיב ומחיקתו  -  מבט על מחקר מ-1997 על זהות טרנסג'נדרית  

                                            נורה גרינברג

זהות טרנסקסואלית וטרנסג'נדרית כרוכות תמיד בעבודה נרטיבית. הצורך להרכיב סיפור אינו נובע מכוונה להסתיר אמת או להמציא דבר שאינו קיים. מה שחסר בהוויה של האדם הטרנסג'נדר הוא ההסבר המוכן מראש לקיומו, פריבילגיה שממנה נהנים הסיסג'נדרים (1), אשר אינם נדרשים להסביר מדוע הם נשים או גברים: ההסבר מונפק כדבר מובן מאליו על ידי אמונות התרבות הדומיננטית: זה הגוף וזה הטבע. אין צורך בהסבר נוסף.
אבל במחקרם של גאניה, טוקסברי ומקגוהי (2)  על זהות טרנסג'נדרית, העבודה הנרטיבית הזאת מגויסת לטובת סדר היום של המחברים.

לכאורה, מטרת המחקר של גט"מ (3)  לחקור את גיבוש הזהות הטרנסג'נדרית. הם מתיימרים לתאר תהליך של גיבוש הזהות אצל קבוצה של נשים טרנסג'נדריות (או "טרנסג'נדריסטים זכרים מבחינה מורפולוגית", כהגדרתם). האם הם עומדים במשימה? התשובה שלילית, לדעתי. שני טעמים עיקריים לכך: חוסר יכולתם להשתחרר מן ההטיה האתנוצנטרית שלהם כסיסג'נדרים, וגישתם האינסטרומנטלית, העושה שימוש באנשים טרנסג'נדרים על מנת לקדם אג'נדה אידיאולוגית היקרה למחברים והיא מנותקת מתנאי החיים הקונקרטיים ולחוויה הסובייקטיבית של משתתפות המחקר. מבחינה זאת, המחקר של גט"מ מהווה מה שוויויאן נמסטי מכנה מחיקתם של אנשים טרנסג'נדרים.(4)

הבניית הזהות המגדרית על ידי אנשים טרנסקסואלים וטרנסג'נדרים נחקרה לא אחת במטרה להעמיק בהבנת הדרכים שבהם נבנה המגדר בכלל. קסלר ומקנה (5) המשיכו בדרך שהתוה הרולד גרפינקל, מחולל הפרספקטיבה האתנו-מתודולוגית בסוציולוגיה, אשר מקור ההשראה לחשיבתו על מגדר הייתה אגנס, אישה טרנסקסואלית שאותה פגש במסגרת עבודתו בקליניקת המגדר של אוניברסיטת סטנפורד בשנות ה-60. גרפינקל הבין כי הצגתה המגדרית של אגנס משתמשת ביסודות התנהגותיים המשותפים לכל בני האדם, טרנסקסואלים או לא. משמע, לא רק אגנס, אלא כו-לם, "מייצרים" בהתנהגותם את ההופעה המגדרית "הטבעית" שלהם.(6)

מודלים של גיבוש זהות טרנסג'נדרית הוצעו על ידי מחברים שונים. בין המודלים השלביים, זה של פרנק לוינס (1995)(7) תואם את מסלול ההתפתחות הטרנסקסואלי. מודלים שלביים אחרים, כגון אלה של קתרין רכלין (1997)(8),  ארלין אשתר לב (2004)(9), וולטר בוקטינג ואיליי קולמן (2007)(10)  מסוגלים להכיל זהויות טרנסג'נדריות שונות. בולט גם מודל ה"עדות והשתקפות" (witnessing and mirroring) של ארון דבור (11).

תהליך המעבר המגדרי של אנשים טרנסקסואלים תואר כסדרה של "טקסי מעבר" על ידי אן בולין (12). בעיניי, המודל המוצלח ביותר הוא מודל לא-שלבי דווקא, שהציעה הפסיכותרפיסטית לי איצקוביץ (13), והמתאר את התפתחות הזהות הטרנסג'נדרית כמילוי של משימות מקבילות, המשפיעות זו על זו.

לאור שפע המודלים האלה, אשר הוצעו על ידי אנשים בעלי מעורבות והיכרות קרובה עם החוויה הטרנסג'נדרית, קשה להבין את הבחירה במחקר של גט"מ, שלשה סוציולוגים מן האקדמיה הרחוקים מן ההוויה והחוויה הטרנסג'נדרית, הן מבחינת עיסוקם והן מבחינת מחויבותם המקצועית. מתמיהה גם הבחירה במחקר משנת 1994 (שפורסם ב-1997), שעה שקיימות עבודות מעודכנות ורלבנטיות יותר.

גישה אינסטרומנטלית
גט"מ מציינים, ובצדק, כמה מן המכשלות של השיח המדיקאלי-פסיכולוגי על זהות טרנסג'נדרית. אלא שגט"מ נופלים באותן מלכודות. גישתם חיובית, אבל עמדתם מתנשאת. השאלות הנחקרות וההיבטים הנחשבים משמעותיים מוגדרים על ידי החוקרים, ולא על ידי האנשים הנחקרים.

למחקר שתי מטרות מוצהרות: האחת היא "...לשפר את ההבנה... של התנסויות ה'יציאה החוצה' של מדגם לא אקראי של אנשים אשר ביטויים המגדרי, זהותם המגדרית, או שניהם, מצויים מחוץ לבינאריות המגדרית..."; המטרה השנייה: "... להראות את הדרכים שבהן אתגרים אינטראקטיביים או מבוססי זהות מוגבלים במידה שבה ביכולתם לתקן, לשנות בצורה רדיקאלית או לבטל את הבינאריות המגדרית".(14)

מטרות המחקר מיטיבות לבטא את העמדה הסיסג'נדרית ההגמונית של המחברים: המגדר הטרנסג'נדר מוצג כמעושה, כעבודה של הסוואה והסתגלות מימטית וקונפורמיסטית, תנועה דפנסיבית, אסטרטגיה של הסוואה. גט"מ יוצאים מגדרם לאורך כל מאמרם כדי להציג שוב ושוב את ההזדהות והביטוי המגדריים של נשים טרנסקסואליות כתגובה ללחצי החברה וכרצון להתאים עצמן ללחצים אלה. שההזדהות והביטוי המגדריים של נשים טרנסקסואליות יכול לנבוע מצורך פנימי ומרגשות זהות אותנטיים, לא שונים מאלה של נשים סיסג'נדריות – אינו עולה כלל על דעת המחברים.(15)

ראייתם זו של גט"מ את הנשיות הטרנסקסואלית נובעת מתפיסתם את הזהות הטרנסג'נדרית כמשהו שקיים מחוץ למערכת המגדרית. בעיניהם, אנשים טרנסג'נדרים נמצאים בהכרח בתחום ביניים בין קצות הבינאריות המגדרית: "... מי שזהותם המגדרית והצגתם המגדרית נופלת מחוץ לבינאריות הם קרבן לסטיגמה... לנוכח מחיקה כזאת, האדם נדרש לאמץ זהות חברתית הנופלת במסגרת הגבולות של הסדר המגדרי הדומיננטי. עבור רבים, 'לצאת' פירושו 'לעבור צד', באופן קבוע או זמני, מקטגוריה אחת של מין/מגדר אל האלטרנטיבה המקובלת היחידה" (הדגשה שלי, נ"ג)(16). עמדה זו מבטאת חוסר הבנה של הזהות הטרנסג'נדרית ושל עמדת המחברים עצמם כבעלי זהות סיסג'נדרית.

קשה שלא להשתומם לנוכח העובדה שהמחברים מגדירים קבוצה של בני אדם שברובה מורכבת, מתברר, מנשים טרנסקסואליות (41 מתוך 65 המשתתפות במדגם של גט"מ, ועוד ארבע מתלבטות), כמי שזהותן המגדרית "מצויה מחוץ לבינאריות המגדרית".

אלא שבניגוד להשקפת גט"מ, נשים טרנסקסואליות אינן "מי שהפנימו זהויות מגדריות אלטרנטיביות". נשים טרנסקסואליות הפנימו זהות מגדרית נשית, בדיוק כמו נשים סיסג'נדריות. ההזדהות הנשית היא אותה ההזדהות. המחברים, בקבלם מראש את קיומו של המגדר הסיסג'נדר כטבעי, הם שרואים בנשיות הטרנסקסואלית משהו "אלטרנטיבי", ובמשתמע – משהו שונה מן הנשיות הסיסג'נדריות, פחות אותנטי, פחות "טבעי". הגדרת הזהות המגדרית הטרנסקסואלית כ"אלטרנטיבית" מקדשת את מעמד המגדר הסיסג'נדר כאותנטי, טבעי ומובן מאליו.

המחברים מדגישים הדגשה יתרה את רגשות השוני של אנשים טרנסג'נדרים, ומתעלמים מכך שתהליך ההתמודדות המגדרית איננו רק ניהול השוני, כי אם האינטגרציה הפסיכולוגית והחברתית של האדם הטרנסג'נדר החווה ומבטא את רגשות המגדר שלו כחלק אורגני ומעצים של חייו.

בינאריות מול דטרמיניזם ביולוגי
הארון הוא המבנה המגדיר את דיכויים של הומואים ולסביות במאה העשרים.(17) הארון הוא "היחסים של הידוע והלא-ידוע, המפורש והלא-מפורש סביב ההגדרה הומו/הטרוסקסואל".(18) באופן דומה, המבנה המגדיר את דיכוים של אנשים טרנסג'נדרים איננו היחס בין בינאריות לערעור הבינאריות, כפי שטועים לחשוב גט"מ, אלא הניגוד בין זהות טרנסג'נדרית לזהות סיסג'נדרית, בין מי שנהנים ממעמד הגמוני כבעלי זהות מובנת מאליה ולגיטימית, לבין מי שרגשות הזהות שלהם נתפסים כבלתי קריאים, בלתי אפשריים ומנוגדים לטבע, ואין זה משנה אם ביטוים המגדרי מזוהה כתואם תבנית בינארית או לא.

מגדר בינארי הוא כמובן אחיזת עיניים, אבל זו אחיזת עיניים שהיא ממשית מאד. מגדר מסתיר את עובדת היותו רב-גוני, חסר אחידות, נזיל ועמום עד בלי די. זה המקסם של המגדר, המתעתע בין שונות לבין אחידות ומשרה עלינו אשליה של לכידות בינארית. כיצד זה אנו מצפים לראות רק שני מגדרים איפה שיש אינספור הבדלים? הסוציולוגית ג'ודית לורבר משיבה בפשטות: הסיבה שאנו רואים שני מינים דיסקרטים ושני מגדרים הנבדלים זה מזה היא שהחברה בנויה על בסיס שני סוגי אנשים: נשים וגברים.(19) מגדר הוא מוסד חברתי, והארגון של החברה (ולא ביטוי אישי זה או אחר) הוא הקובע.

גם אנשים המגדירים עצמם כ"עברייני מגדר", ג'נדרקווירים או חסרי מגדר – בונים את הגדרותיהם ביחס למוסדות המגדריים שעליהם מבקשים לערער, תוך שהם מערבבים ביטויי זהות גבריים ונשיים. מגדר בא לביטוי במרחב שבין שני קטבים סימבוליים –גבריות ונשיות- ורק שניים.

גט"מ מתעכבים על הבניית המגדר על ידי אנשים טרנסקסואלים, על הדרך שבה הם מאמצים מסמנים מקובלים תרבותית כדי ליצור תחושה של מגדר טבעי. המחברים אמורים לדעת שההבניה הזאת, אימוץ מסמנים מקובלים תרבותית מתוך רצון להיות מזוהה עם המגדר הרצוי, אינם דבר המאפיין אנשים טרנסג'נדרים דווקא. כולם עושים זאת.(20)

מחקרם של גט"מ יונק מאחד הרעיונות המשונים ביותר שיצאו מבית היוצר של התיאוריה הקווירית הרדיקאלית: האמונה לפיה שינוי חברתי אמיתי מחייב ביטול החלוקה הבינארית של המגדר. כל שינוי אחר ייחשב ל"צורה ליבראלית של שינוי חברתי".(21) אנשים טרנסג'נדרים אמורים להיות חיל החלוץ של מהפכת ביטול הבינאריות (אבל גט"מ קובעים, אולי באכזבה מסוימת, שהם לא יצלחו למשימה).

גט"מ נוהגים כאן בחוסר עקביות: הם קונסטרוקטיביסטים בצאתם, ומהותנים בביתם פנימה. כאשר מדובר באנשים טרנסג'נדרים, מגדר הוא הבניה חברתית. המגדר הסיסג'נדר, לעומת זאת, נחשב "טבעי". אלא שאין שום דבר בהבניית המגדר הטרנסג'נדרית שאינו קיים כבר בהבניית המגדר הסיסג'נדרית. ההבדלים הם רק בתהליך ובעיתוי, לא הבדלים עקרוניים.

מגדר – הן אצל אנשים טרנסג'נדרים והן אצל סיסג'נדרים - איננו רק צורך להתאים לסביבה. מה שג'יי פרוסר מכנה "ממשות ממוגדרת" (22) היא היא הדרך שבה בני האדם הופכים לסובייקטים מוכרים בחברה. לא רק שלהיות אדם משמעו להיות ממוגדר, אלא שלהיות ממוגדר הוא להיות מוכר בתור אדם.

היררכיה שקרית
גט"מ קובעים שאנשים טרנסג'נדרים שאינם מזדהים במובהק עם אחד המגדרים אינם מצליחים לערער את המערכת המגדרית, ואילו האחרים, כלומר הנשים הטרנסקסואליות, לא רק שאינם מערערים, אלא אף מחזקים את המערכת הזאת.

זאת עמדה פטרונית ומזלזלת כלפי נשים טרנסקסואליות וכלפי אנשים טרנסג'נדרים בכלל. מחברי המחקר ממציאים היררכיה שקרית לפיה קיימת זהות טרנסג'נדרית "חתרנית" ו"משחררת", השואפת כביכול לערער את המערכת המגדרית, וזהות טרנסג'נדרית "קונפורמית" המחזקת את מערכת הדיכוי המגדרי. זאת גם עמדה מדהימה בסטנדרט הכפול שלה, שהרי רוב בני האדם (כולל, יש להניח, החוקרים עצמם), מזדהים במובהק כגברים או כנשים; אלא שלגביהם לא נאמר שהם "מחזקים את מערכת המגדר". רק אנשים טרנסג'נדרים נדרשים לתת דין וחשבון על מידת חתרנותם המגדרית.

מקור הקושי החברתי – שבירת הטאבו של המעבר המגדרי
הנחת גט"מ לפיה לאנשים טרנסקסואלים, שביטויים המגדרי המובהק תואם תבניות מוכרות של גבריות או נשיות, קל יותר להשתלב בחברה מאשר מי שמערערים על הבינאריות, מתעלמת מן העובדות. האמת היא שאנשים טרנסקסואלים, כולל מי ש"עוברים" (כלומר, ממוגדרים בטבעיות על ידי זולתם בהתאם לזהות המגדרית שאתה הם מזדהים), סובלים מהדרה, אפליה ופגיעה לא פחות ואף יותר מג'נדרקווירים. קיפוחם המוסדי של אנשים טרנסקסואלים, האלימות הטרנספובית, הדחייה וההתנכרות של הורים ומשפחות – אינן נובעות מערעור הבינאריות המגדרית. שורש הטרנספוביה היא אימת המעבר המגדרי עצמו, הפרת החוק "הטבעי" לפיו המגדר נטוע בביולוגיה ואינו יכול להשתנות.

נכון הוא שהצגה מגדרית דו-משמעית עלולה לגרום תגובות קשות, כפי שיודע כל אדם טרנסקסואל שטרם למד לשדר דימוי נאמן של זהותו בדומה לאנשים סיסג'נדרים (אשר זכו ללמוד זאת מרגע לידתם). אבל טעות קשה לבלבל בין תגובה זו לדיסוננס שגורמת הצגה מגדרית דו-משמעית, לבין הרתיעה והתיעוב העמוקים פי כמה שגורמת הפרת ציווי הדטרמיניזם הביולוגי לפיו אין מעבר בין מגדרים. זאת הפרת הסדר האמיתית, הקשה, הבלתי נסלחת.

בחירות תמוהות
כמו עמדתם האידיאולוגית של המחברים, גם המתודולוגיה שלהם בעייתית. למרות שמשתתפות המחקר נתונות בתהליך שינוי דינמי, המחברים מסתמכים על תשובות שניתנו לשאלון אחיד, והמשקפות במקרה הטוב את נקודת המבט של המשיבות בנקודת הזמן שבה רואיינו. ההסתמכות על דיווח אישי חד-פעמי כדי להסביר תהליך גיבוש בעייתית כשלעצמה, מה גם שהיא ממוסגרת על ידי שאלונים שעיצובם, עריכתם ופרשנותם נעשו על ידי המחברים. מחקר אמין של גיבוש זהות היה מחייב ליווי של משתתפות המחקר לאורך זמן, תוך לימוד תנאי חייהן הממשיים.

מתמיה גם שהמחברים לא ראו כלל צורך להסביר את אי הכללתם במחקר של גברים טרנסג'נדרים, המזדהים על ספקטרום ה-FtoM. אני מעיזה לנחש שהדבר קשור להנחות תרבותיות בלתי מודעות לגבי גבריות ונשיות, כאשר נשיות אצל זכרים נוטה יותר להיות מקודדת כקונפורמית, לעומת גבריות אצל נקבות, המקודדת כחתרנית ומשחררת. כיוון שגט"מ מעוניינים, במודע או שלא במודע, להציג נשים טרנסקסואליות כמתאמצות להסתגל לתכתיבי הבינאריות המגדרית, שילוב גברים טרנסג'נדרים היה מפריע להם להציג את ה"קייס" שלהם.

 

הערות

1. המונח "סיסג'נדר" (cisgender) מציין את מי שאיננו טרנסג'נדר או טרנסקסואל, כפי ש"סטרייט" מציין את מי שאיננו הומו או לסבית.
2. Gagné, Tewksbury and McGoughey:1997
3. להלן יצוינו עורכי המחקר בראשי התיבות גט"מ.
4. Namaste:2000
5. Kessler and McKenna:1978
6. Garfinkel:1967, אצל קסלר ומקנה
7. Lewins, F. (1995). Transsexualism in society: A sociology of male-female transsexuals. Melbourne:
MacMillan Education Australia. In Lev, 232
8. Rachlin, K. (1997) Partners in the journey: Psychotherapy and six stages of gender revelation.
paper presented at The Second Annual Congress on Sex and Gender, 23 June, 1997, King of Prussia, PA. In
Lev, 232
9. Lev, 232-237.
10. Bockting and Coleman:2007
11. Devor, 45-47
12. Bolin:1988
13. Etscowitz, 485-487
14. Gagné et al, 480
15. וראה בין היתר אצל גט"מ, עמודים 480, 482, 500, 501, 504.
16. Gagné et al, 480
17. Sedgwick, 71
18. Ibid., 3
19. Lorber, 38
20. Hird, 587
21. Gagné et al, 479
22. Prosser, 11

מקורות
1. BOCKTING, W.O. and COLEMAN, E. (2007), Developmental Stages of the Transgender Coming-Out Process: Toward an Integrated Identity, in Ettner, R., Monstrey, S. and Eyler, E., eds., Principles of Transgender Medicine and Surgery. The Haworth Press, New York
2. BOLIN, A. (1988), In Search of Eve: Transsexual Rites of Passage. Bergin & Garvey Publishers, Inc., Massachusetts
3. BULLOUGH, B., BULLOUGH and V.L., ELIAS, J., eds. (1997), Gender Blending. Prometheus Books, New York
4. BUTLER, J. (1990, 1999), Gender Trouble: Feminism and the Subversion of Identity. Routledge, New York and London
5. DEVOR, A. (2004), "Witnessing and Mirroring": A Fourteen Stage Model of Transsexual Identity Formation, in Leli, U. and Drescher, J., eds. (2004), Transgender Subjectivities: A Clinician\s Guide. The Haworth Press, New York, London and Victoria (Australia)
6. ETSCOWITZ, L. (1997), The Inner Dimensions of Gender Transformation, in Bullough, Bullough and Elias, pp 485-489
7. GAGNÉ, P., TEWKSBURY, R. AND MCGOUGHEY, D. (1997), Coming Out and Crossing Over: Identity Formation and Proclamation in a Transgender Community. Gender & Society, Vol. 11, No. 4, August 1997; pp 478-508
8. HIRD, M.J. (2002), For a Sociology of Transsexualism. Sociology, Volume 36(3): pp 577–595. SAGE Publications, (London, Thousand Oaks, CA and New Delhi)
9. LEV, A.I. (2004), Transgender Emergence: Therapeutic Guidelines for Working with Gender-Variant People and Their Families, The Haworth Clinical Practice Press, Binghamton, NY
10. KESSLER, S. and MCKENNA, W. (1978), Gender: An Ethnomethodological Approach. The University of Chicago Press, Chicago & London
11. LORBER, J. (1993), Believing Is Seeing: Biology as Ideology, in Lorber, J., (1994), Paradoxes of Gender. Yale University Press, New Haven and London
12. NAKAMURA, K. (1997), Narrating Ourselves: Duped or Duplicitous?, in Bullough, Bullough and Elias, pp 74-86
13. NAMASTE, V.K. (2000), Invisible Lives: The Erasure of Transsexual and Transgendered People. The University of Chicago Press, Chicago & London
14. PROSSER, J. (1998), Second Skins: The Body Narratives of Transsexuality, Columbia University Press, New York
15. SEDGWICK, E.K. (1990), Epistemology of the Closet, University of California Press, Berkeley and Los Angeles, London

 

המאמר בתוך קונטקסט

לסיום הניוזלטר בחרנו להביא בפניכם קטע של שיר שמופיע בסרט "Better than Chocolate", קטע שבו אישה טרנסקסואלית שרה שיר רגיש ובועט ומשרטטת בישירות רבה את הצורך שלה בהכרה כמי שהיא באמת. אז מבלי להכביר עוד במילים, השיר לפניכם.. מילותיו להלן.. כל מה שנותר לעשות זה ללחוץ על התמונה..

 

 

 

 

 

 

נשמח לקבל את תגובותיכם, בקשותיכם והצעותיכם לקראת המהדורות הבאות.

בברכה,

ד"ר עופר מאורר וגב' אפרת לביא

עורכי Queers & Peers - הניוזלטר של צוות מטפלים גיי-פרנדלי